#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. באלו דרכים כוי שוה לחיה, לבהמה, לחיה ולבהמה, אינו שוה לשניהם? 	"שוה לחיה שטעון כסוי הדם, שוה לבהמה שחלבו אסור, שוה לבהמה וחיה שטעון שחיטה. אין שוה לשניהם לענין איסור הרבעה עם חיה ועם בהמה <sup>ג</sup> ופירשו התוס' (ד""ה לא) דאתיא כמ""ד כוי זה הבא מן התייש ומן הצבייה ומספקא לן אי חוששים לזרע האב או לא ולכן אין מרביעין עליו צבי או איל [ושאר בהמה וחיה פשיטא שאין מרביעין] <sup>ד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  כתב הרשב""א  (ד""ה לא)  שנפק""מ גם שהכותב חייתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי.
<br>ד.  והרשב""א  (שם)  כתב כתוס' והוסיף א""נ יש לי לפרש אפילו כמ""ד בריה בפני עצמה וספיקתו מפני שהוא דומה בצורתו לצבי בחיות ולעז בבהמות והלכך אילו היה ידוע שהוא מין בהמה היה מותר להרביעו עם התיש שהוא מינו וכאילו היה מביא עז מדברי על עז ישובי, ואילו היה ידוע שהוא מין חיה היה מותר להרביעו עם הצבי.</span>"	קידושין ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. מדוע אין אשה נקנית בחליפין? 	"לרש""י כיון דחליפין איתנהו בפחות משו""פ ואשה בפחות משו""פ לא מקניא נפשה דגנאי הוא לה הלכך בטיל לה לתורת חליפין בקידושין ואפילו בכלי שיש בו שו""פ. לתוס' (ד""ה ואשה) דאשה פחות משו""פ לא מקניא דבעינן כסף וכיון דחליפין איתנהו בפחות משו""פ א""כ אינם מטעם כסף אלא קנין אחר <sup>ה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ה.  והר""ן  (ד""ה לפי)  ביאר דהס""ד היתה דאפילו בפחות משו""פ יועיל בחליפין כיון דאיתנהו בכלי וכלי הוי דבר חשוב אף בפחות משו""פ ויועיל מדין כסף כדמצינו בשבועה דמהני כלי אף בפחות משו""פ וקמ""ל דאין אשה נקנית בחליפין דאשה בפחות משו""פ לא מקניא נפשה הלכך ודאי כשאומר הכתוב כי יקח אין קנין חליפין בכללו.</span>"	קידושין ג ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. מתי היו הקידושין, החופה, הזנות והאמירה את בתי נתתי בפרשת מוציא שם רע? 	"כתבו רש""י ותוס' (ד""ה ואימא) שהקידושין היו בקטנות. ולמסקנא או בנערות. ואמירת את בתי נתתי בנערות. עוד כתבו התוס' שהחופה והזנות היו בנערות."	קידושין ג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. כיצד רצתה הגמ' ללמוד שכסף קידושיה לאביה מבושת ופגם והרי הגמ' בכתובות למדה שבושת ופגם לאב מקידושין? 	"כתבו התוס' (ד""ה וכי) שהגמ' בכתובות למדה שבושת ופגם לאב מכסף קידושין לאב כשאביה קידשה. הגמ' כאן רצתה ללמוד שכסף קידושין שהיא קידשה עצמה יהיה לאב מבושת ופגם שמקבל האב <sup>ו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ו.  והרשב""א  (ד""ה וכי)  כתב דיש לפרש דלרווחא דמלתא קא פריך לומר דאף כשתמצא לומר דבושת ופגם מדוכתא אחריתי נפקא לן דאביה הוי אפ""ה אין ללמוד מהן קידושין. ובשם ר""ת והראב""ד פירש דהכא לאו אקידושין פרכינן אלא אמעשה ידיה פרכינן לומר רב הונא למה ליה למילף מכי ימכר ניליף מבושת ופגם.</span>"	קידושין תוס' ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. כיצד האשה נקנית ומנין? 	"בכסף. דאמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא ויצאה חנם אין כסף, אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאן נינהו אב. ובברייתא יליף קיחה קיחה משדה עפרון. [ועיין תשובה יב. ולקמן יב, א לר' שמעון בן לקיש בית שמאי ילפי קידושי כסף מאמה העבריה]. בביאה דכתיב ובעלה. [לקמן ט,ב יליף ר' יוחנן מבעולת בעל]. בשטר דאמר קרא ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר אף הויה נמי בשטר. לרב הונא אף בחופה מק""ו ומה כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה. והגמ' פורכת ומסיקה שלומדים מהצד השוה בין כסף שטר וביאה שקונים בעלמא וקונים כאן אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן. [כן ביאר מהלך הגמ' השער המלך (קונטרס חופת חתנים ס""א) וכתב שרב הונא עצמו למד מק""ו]."	קידושין ג: - ה:		
